רוב האנשים שעימם אני נפגש ומשקיעים בשוק ההון מעידים על עצמם כי הם מאלו הנמנים על המשקיעים לטווח ארוך אך בשיחה קצרה עם רובם ניתן להבין שהרצון שלהם והמציאות בדרך כלל שונים לחלוטין. מדברים “ארוך” אך פועלים “קצר”. בתקופות של תנודתיות גבוהה או ירידות במקום לנצל את המצב ולרכוש נכסים איכותיים במחירי מציאה – מצמצמים חשיפה ככל האפשר ואילו בתקופות של “רוחות חיוביות”, עליות בשווקים ומחירי שיא – דווקא מגדילים חשיפה. יתרה מכך, כשהם רואים שיש להם נכס טוב אשר הניב להם תשואה חיובית הם רצים לממש אותו כדי “לקבע רווחים” ואילו כשהם מחזיקים בנכס כושל שמסב להם הפסדים הוא מרתכים אותו לתיק ההשקעות מתוך תקוות שווא שהוא יעלה בעתיד וימנע מהם השלמה עם עסקת הפסד.
בניית תיק ארוך טווח אמורה להתחשב מראש בכל המצבים להעניק למשקיע ביטחון בתיק שלו הן בימים קשים של סערה בשווקים והן בימים יפים. אם תיק ההשקעות גורם לנו כמשקיעים חוסר שקט נפשי ומדיר שינה מעינינו זהו סימן מובהק לכך שתכנון התיק לא התחשב בצרכים המתאימים לנו.
מבנה נכון של תיק השקעות אמור לקחת בחשבון מכלול של פרמטרים כגון: גיל (כמה זמן יש לנו להשקיע? ככל שהטווח רחוק יותר כך נוכל להתחשב בכך שאם תהיה מפולת בשווקים – ישאר לנו די זמן ע”מ לתקן את ההפסד שנוצר), הון עצמי ומצבת הנכסים האחרים שיש לנו, הצורך שלנו בנזילות התיק (כולו או חלקו) ומידת שנאת הסיכון. לפעמים נגלה שמידת שנאת הסיכון שלנו לא עולה בקנה אחד עם יעדי התשואה השאפתניים שהצבנו – מה שבהכרח מביא אותנו לחשיבה מחדש.
כשמנתחים מבנה תיק השקעות מאוזן רואים שהוא מכיל מספר גורמים. ההבדל בין התיקים נבדל ברוב המקרים באחוז האחזקות בכל גורם. להלן עיקרי הגורמים בתיקי ההשקעות:
אחזקות מניתיות וני”ע סחירים אחרים: על אחזקת מניות ניתן לכתוב אינסוף מאמרים אך הרעיון החשוב ביותר הוא להבין שבתיק מאוזן חייבים לקחת בחשבון הן מניות ערך והן מניות צמיחה. מניות ערך שבהן הרווח עיקבי (ככל האפשר) ויציב, מניות אלו יחשבו כדפנסיביות ויתאימו גם לתנאי שוק סוער. לצד מניות אלו יש מקום גם למניות צמיחה שבהם הרווחים אמנם פחות יציבים ומכפילי הרווח בדר”כ יהיו גבוהים יותר אך חברות אלו יניבו לנו תשואות נאות עם התפתחות עסקי החברה.
אגרות חוב מסוגים שונים: ככלל, יש נטיה מוטעית לחשוב שאג”ח הן נכס פחות מסוכן אך הדבר אינו נכון. זהו נכס שבבסיסו ניצבת הריבית שמשולמת למשקיע. אם קנית אג”ח בה הריבית נקובה ולאחר מכן הריבית עלתה צפה לכך שערך האג”ח שלך ירד משום שהוא הפך כעת לפחות אטרקטיבי. אג”ח קצרות טווח אמנם יעניקו למשקיע פחות תשואה אך במקביל הן גם פחות רגישות לשינויים בסביבת הריבית. עף אף זאת, מדובר בנכס עוגן בכל תיק שלמרות שתנאי השוק היום הינם כאלו שבהן הריבית נמוכה עדיין יש מקום לאג”ח משום שהוא מייצר לנו תשואה חיובית (לפידיון) גם היא אינה גבוהה. אג”ח קונצרניות לעומת אג”ח ממשלתי תלוי הרבה יותר בתוצאות העיסקיות של החברה המנפיקה ולכן נחשב לעתיר סיכון, עם זאת הוא גם מעניק תשואה גבוהה יותר למשקיעים בו.
מזומן הוא נכס מורכב. הוא אולי מניב את התשואה הנמוכה ביותר ברוב הזמן אך בעת ובעונה אחת הוא גם מעניק לנו את האופציונליות הגבוהה ביותר ואופציות כידוע, מעניקות לנו בזמן הנכון את התשואה הגבוהה ביותר. שימוש מושכל במזומן יכול לתת למשקיע את האיזון המדויק בתיק ההשקעות ויכול לשמש כחבל הצלה ממשי בתנאי שוק מסוימים.
נכסים לא סחירים: בשורה זו כדאי אולי להרחיב מעט יותר משום שהמשקיע הממוצע היה רגיל עד כה לחשוב בעיקר על נכסי נדלן מניבים (קניית דירה או משרד להשקעה) אך בשנים האחרונות ישנן לא מעט אפשרויות להשקעות שאינן סחירות כגון: השתתפות בהשקעה בפרויקטים של נדל”ן, של סלילת כבישים, של הלוואות פרטיות וכו’ באמצעות גורם מתווך כמו קרנות ריט או קרנות השקעה אחרות. בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות נוספת בעולם ההשקעות אשר היתה שמורה עד לפני כמה שנים אך ורק למשקיעי הון סיכון העשירים והמבוססים וכעת נגישה לכולם. מדובר בהשקעות יחודיות שדרכן ניתן להיחשף להשקעות בהייטק הישראלי. השקעה בקרנות פרטיות כמו “טוגדר השקעות” יכולה להתאים הן למשקיע הקטן והן לאמידים והחשיפה אליהן פותחת אפשרות להגיע לחברות הנמצאות יחסית בשווי נמוך ובתחילת דרכן כך שהדרך להניב הון משמעותי מסכום שאינו גדול אפשרית בהחלט.
תגיות: השקעות לטווח ארוך, השקעות יחודיות, השקעות לא סחירות, טוגדר השקעות
